top of page
  • sharoncarm

אני נוסעת לפורטוגל

עודכן: 20 באפר׳ 2021



אני כותבת עכשיו כי החיים קוראים לי לסוע לפורטוגל לתקופה משמעותית (מאי-יולי 2021) ל"ניסוי קהילתי" שמובילה חבורה של א.נשים מקהילה לומדת ומתנסה שנקראת NGL. המטרה של הניסוי הזה היא להיות צעד משמעותי בהגשמת החזון הקהילתי של NGL:




“A global network of NGL communities/villages anchored in relationships that are focused on service, play, simplicity, humility, and reverence in all areas of life and provide a regenerative home for those working towards the realisation of the NGL purpose: to integrate nonviolence into the fabric of human life through ongoing live experiments with truth focused on individual and collective liberation.”

כשאני כותבת "החיים קוראים לי" אני ממש מתכוונת לזה ככה. אני אוהבת את החיים שלי ברביד. לראשונה בחיי יש לי בית שאני לא רוצה לעזוב, וחברים ושותפים ומשימות וטבע מרהיב ובכלל המון יש. ועם כל אלה, ואולי אפילו בזכות כל אלה, אני מרגישה קריאה עמוקה בתוכי להיות שם ולהשרות את עצמי בתוך מעבדה בלתי מתפשרת של לחיות שחרור אישי וחברתי. (בשבילי החיבור בין שחרור אישי-שחרור חברתי-ושיתוף הפך להיות מאוד ברור ובלתי נפרד בזכות NGL).

בשביל לתת איזה דימוי לגבי איך אנחנו מתכוונות שהחיים בפורטוגל יראו, אכתוב כאן כמה מה'דברים' המרכזיים שנתנסה בהם:


לחיות אי-אלימות - רק על זה נכתבו ספרים שלמים. בגדול אומר שהכוונה היא להסתכלות על הכל דרך פרספקטיבה של צרכים ובקשות, של עשייה מתוך רצון ונכונות, ושל התמודדות גם עם היבטי הכורח בחיינו דרך מחויבות לעשייה מתוך וולונטריות עמוקה.


מחוייבות ללמוד מכל מה שעולה בינינו - איך נראים חיים שחרור אישי וחברתי. השחרור מהפטריארכיה הוא הפרספקטיבה דרכה אנחנו רואות ומפרשות את הקשיים שאנחנו נתקלות בהן בניסיוננו לחיות את החזון. המחויבות מתבטאת גם בהקדשת זמנים קבועים לדיאלוג על הדברים הללו, וגם לכתיבה ותיעוד של כל מה שלמדנו. בכלל זה היכרות עם דפוסים והתנהגויות שמשמרות את הנפרדות, חוסר האונים והמחסור והתמודדות משותפת וחומלת כלפיהם דרך יצירת הסכמים והסכמות שלוקחים בחשבון את כולם.


שימוש במסגרת "היערכות לכיוון חזון" - זוהי תיאוריה, מסגרת חשיבה מושגית ואוסף של כלים ומתודות שרלוונטיים לכל יחיד/ה ולכל קבוצה שרוצה לעשות דברים יחד. דרכה יוצרים בהירות לגבי החזון המשותף, המטרה שמתכוונים אליה ביחס לחזון, הערכים, המשימות, תיאוריית השינוי, המערכות (חלוקת משאבים, לולאות משוב, טיפול בקונפליקטים, זרימת מידע) וההסכמות לגבי איך נממש את המטרה.


מנהיגות - מה זה אומר לחיות מנהיגות שיתופית: אחריות אישית, דאגה לשלם, רצון ונכונות להתמיר שיפוטים שעולים בי, עירנות למסוגלות שלי ולמגבלות שלי והקשבה לעצמי, קבלה עצמית, שקיפות.


התבוננות על המתרחש דרך עירנות לשאלות של כוח, פריוולגיות ונגישות למשאבים.


לתת משוב זה לזה ולשתף בהשפעות של הפעולות של אחרים עלי (impact sharing) ללא אשמה והאשמה כתרגול מרכזי של חיים בקהילה.


להקדיש זמן ומרחב קבוע בשבוע להתמודדות עם קונפליקטים - כדרך לנרמל מתחים, ומתוך המחויבות למצוא דרכים שעובדות לכולם וללמוד מהקונפליקטים על עצמנו, על דרכי הפעולה שלנו וכיצד ניתן להשיב יותר ויותר זרימה לתוך החיים.


חגיגות והערכות - כתרגול יום יומי משותף וכדרך מרכזית לחבר את עצמנו לחזון שוב ושוב. בייחוד ברגעים קשים ומאתגרים.


שיתוף כלכלי מבוסס צרכים בינינו - לקיים דיאלוגים על הכסף שיש לנו, הצרכים שלנו, הסכום שהיינו רוצות לתת, וחלוקה של הכסף יחד אחד לשנייה תוך נכונות לקחת את הסיכון שלא יהיה לנו מספיק, ושנהיה ערבות לזה במשותף.


וכל זה כדי למצוא עוד ועוד דרכים לחיות את החזון:


"תארו לעצמכם עולם שבו כולנו מעריכים אנשים ואת החיים וכולנו נוטלים חלק בזרימת הנדיבות בו. עולם שבו שיתוף המתנות שלנו וביצוע משימות היומיום של החיים נעשים שניהם מתוך נכונות מלאה, מכל הלב וללא כפייה. עולם שבו התייחסות לעולם הצרכים של כל אחת ואחד מאיתנו היא העיקרון המוביל".
(מיקי קשתן - לרקום את המרקם האנושי שלנו מחדש: לפעול יחד ליצירת עתיד לא-אלים)

אני נוסעת לברר איך זה נִרְאֶה לחיות מחויבות לאי-אלימות ולשחרור אישי וחברתי דרך חיים בקהילה. והמטרה שלי היא לתעד את כל הלמידה הזאת לטובת מי שרוצים לחיות בקהילה שאֵלֶּה מטרותיה. או במילים אחרות: אני נוסעת כדי להביא מתנות גדולות לשיתוף.


לשם (בפורטוגל): אני יודעת שהעובדה אנחנו מצליחים לחיות בראדיקליות שאנחנו חיים בה כאן בתנועות השיתופיות קשורה בזה יש לנו אינסוף ידע צבור על חיים שיתופיים בקהילה. הרבה מהידע הזה לא מומשג או כתוב, ואני רואה בנסיעה הזדמנות להתחיל לתת מילים לידע הזה.


ובעיקר לכאן (לתנועות): יש מקום שלרוב אני לא מעיזה להציץ אליו, שמתבונן אל העתיד שאליו אנחנו הולכים, מנתח את המגמות בהווה, נחרד, ומסיט את המבט. המקום הזה הוא שזה שקורה לי ללכת לפורטוגל. לא כדי לחפש תוכנית ב', אלא כי "יש תכונות שמכתיבות את גורלי", אני יודעת שיש בNGL כל כך הרבה כלים שנחוצים לאנשים שחיים בקהילות שיתופיות ואני רוצה לעשות ככל שביכולתי כדי שהמגמות הללו יתהפכו והקהילות השיתופיות בארץ יפרחו.


אני שואלת את עצמי - עד כמה 'יעמדו לי כוחותי' לשאת את המתנות משם לכאן? ויש משפט של מיקי שהולך איתי - שכגודל החריגה מהפרדיגמה הפטריאכלית שאת מבקשת לחרוג - כמות התמיכה שאת זקוקה לה גדולה יותר. אני תוהה איך תראה התמיכה שלי, ומה היה היקפה?


אני כמהה לאנשים שמוכנים להתערער, שרוצים להינגע מעומק החזון המרהיב הזה שאני עוסקת בלשרטט. שרוצות ללמוד את הכלים שיכולים להתמודד עם הפער בין החלום למציאות מבלי אשמה והאשמה. שזה מפחיד אותםן מה שאני מביאה איתי, אבל שהפחד לא משתק. שאני מוזמנת, ומה שאני מביאה איתי רצוי, ושיש להם מספיק ביטחון במי שהם וביכולתם לסנן בעצמם מה מהדברים שאני מביאה מתאים להם ומה לא.


אני יודעת שאצליח להפוך את הניסוי הזה לכזה שיגביר את מתחי ההגשמה בחיי וחיינו רק אם יהיו לי שותפים ושותפות במסעי. אני מבינה שככל שאהיה מסוגלת לתאר ולהסביר מה אנחנו עושים בNGL ולמה בעיני זה חיוני לחלומנו המשותף כאן בארץ, כך יהיו יותר שיצטרפו אלי. זה אתגר גדול להצליח לתווך את כל הרוחב והעומק של היריעה, וזו גם חלק מהסיבה שאני נוסעת - כדי לכתוב את המושגים, צורת החשיבה, הכלים והפרקטיקות של השחרור והשיתוף.


כרגע סימנתי שלוש דרכים להצטרף אלי ולתמוך במה שאני מבקשת לחולל:

  1. להיות חלק מקבוצת הלמידה שמלווה אותי בזמן שאני שם - אני רוצה להיפגש עם חבורה קבועה של חברי/ות תנועה פעם בשבוע בזום. שעה וחצי שבהן אחלוק את הסיפורים, התובנות, והמחשבות שלי במהלך הניסוי ועל בסיס מה שיתהווה בשיחות הללו אני מתכננת לכתוב את הבלוג שלי.

  2. לתמוך במאמצי התרגום לעברית של החומרים שיופקו שם - לפני, תוך כדי ובדיעבד

  3. לתת כסף שיתמוך בתיעודו והפצתו של הניסוי לכל המעוניין.



אם מה שכתבתי כאן מעניין אתכם - כתבו לי בחזרה.



עם המון חַיּוּת וכוונה להיכנע למיסתורין של מה שמתגלה ויתגלה,


שרון



70 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page